☰ אגפי המוזיאון — לפתיחה ולסגירה
בית ספר לובה אליאב מציג

המוזיאון
הדיגיטלי

מסע בין רגעים, אנשים והחלטות שעיצבו את ההיסטוריה. מקום לגלות, לשאול, לחקור וליצור — יחד.

אגף 01 / 07
תערוכה ראשונה · 1947

כ״ט בנובמבר — הלילה שבו העולם הצביע

ב־29 בנובמבר 1947 אישרה העצרת הכללית של האומות המאוחדות את החלטה 181 (II), שהמליצה על חלוקת ארץ ישראל המנדטורית למדינה יהודית ולמדינה ערבית, ועל משטר בינלאומי מיוחד בירושלים.

🌟 מסלול חוקרים צעירים · כיתות א׳–ד׳

דמיינו ערב שבו משפחות יושבות ליד הרדיו ומחכות לשמוע החלטה חשובה. באולם גדול בניו יורק נציגי מדינות מצביעים. כל קול נספר.

🔎 מסלול חוקרים מתקדמים · כיתות ה׳–ח׳

מה פירוש החלטה של עצרת האו״ם? מדוע נדרשה תוכנית חלוקה, ומדוע החלטה שהתקבלה ברוב קולות לא סיימה את המחלוקת?

לחצו על כל כרטיס צבעוני כדי לפתוח את רשימת המדינות ואת הסבר ההצבעה.

✦33הצביעו בעדלחצו לרשימת המדינות ↓

המדינות כפי שהיו מוכרות בשנת 1947:

  • אוסטרליה
  • בלגיה
  • בוליביה
  • ברזיל
  • בלארוס (הרפובליקה הסובייטית)
  • קנדה
  • קוסטה ריקה
  • צ׳כוסלובקיה
  • דנמרק
  • הרפובליקה הדומיניקנית
  • אקוודור
  • צרפת
  • גואטמלה
  • האיטי
  • איסלנד
  • ליבריה
  • לוקסמבורג
  • הולנד
  • ניו זילנד
  • ניקרגואה
  • נורווגיה
  • פנמה
  • פרגוואי
  • פרו
  • הפיליפינים
  • פולין
  • שוודיה
  • אוקראינה (הרפובליקה הסובייטית)
  • דרום אפריקה
  • ברית המועצות
  • ארצות הברית
  • אורוגוואי
  • ונצואלה
✦13הצביעו נגדלחצו לרשימת המדינות ↓

המדינות כפי שהיו מוכרות בשנת 1947:

  • אפגניסטן
  • קובה
  • מצרים
  • יוון
  • הודו
  • איראן
  • עיראק
  • לבנון
  • פקיסטן
  • ערב הסעודית
  • סוריה
  • טורקיה
  • תימן
✦10נמנעולחצו לרשימת המדינות ↓

המדינות כפי שהיו מוכרות בשנת 1947:

  • ארגנטינה
  • צ׳ילה
  • סין
  • קולומביה
  • אל סלבדור
  • אתיופיה
  • הונדורס
  • מקסיקו
  • בריטניה
  • יוגוסלביה
✦1נעדרה מההצבעהלחצו לרשימת המדינות ↓

המדינות כפי שהיו מוכרות בשנת 1947:

  • סיאם (תאילנד של ימינו)

חשוב לדעת: החלטת החלוקה הייתה המלצה של העצרת הכללית. היא לא הכריזה על הקמת מדינת ישראל, ומפת החלוקה איננה מפת הגבולות של ישראל כיום.

החלטה 181 במאגר האו״ם ↗

צפייה במפת החלוקה ובמקורות ←

תחנת התנסות 01🎫 כרטיס הכניסה שלי למוזיאון

איזה סוג חוקרים אתם?

בחרו מסלול. כל מסלול מציע דרך אחרת לגלות את סיפור כ״ט בנובמבר.

💬
רגע, מה זה בכלל ״הצביעו״?

דמיינו שכל כיתה צריכה להחליט יחד על רעיון חשוב. כל נציג אומר ״בעד״, ״נגד״ או ״אני נמנע״. כך גם נציגי מדינות באו״ם הצביעו על תוכנית שהציעה מה לעשות בארץ ישראל.

אגף 02 / 07
רקע היסטורי

איך הגיעו לרגע ההצבעה?

עם סיום מלחמת העולם השנייה, על רקע השואה, המאבק על עתיד ארץ ישראל והמשך המנדט הבריטי, גבר הלחץ למצוא פתרון מדיני.

🌟 מסלול חוקרים צעירים · כיתות א׳–ד׳

לפני שנים רבות חיו כאן אנשים רבים עם תקוות וחלומות שונים. הם רצו לדעת איך ייראה העתיד של הארץ. מדינות העולם ניסו להציע פתרון.

🔎 מסלול חוקרים מתקדמים · כיתות ה׳–ח׳

בדקו כיצד השפיעו סיום המנדט הבריטי, השואה, שאלת הפליטים והשאיפות הלאומיות של יהודים וערבים על הדיון הבינלאומי.

השאלה הבריטית

בריטניה העבירה את שאלת עתידה של ארץ ישראל לדיון באו״ם. ועדת אונסקו״פ בחנה את המצב והגישה המלצות.

הצעת החלוקה

התוכנית המליצה על שתי מדינות ועל הסדר בינלאומי מיוחד לירושלים. זו הייתה הצעה מדינית, לא חלוקה שבוצעה בפועל באותו לילה.

שמחה ותקווה

רבים ביישוב היהודי קיבלו את ההצבעה בשמחה וראו בה צעד משמעותי בדרך לעצמאות.

התנגדות ומלחמה

ההנהגה הערבית דחתה את תוכנית החלוקה. לאחר ההצבעה התגברו העימותים בארץ, ובהמשך פרצה מלחמת העצמאות.

סיפור מתוך התקופה · המחשה לימודית

ערב אחד ליד הרדיו

דמיינו משפחה שמתקבצת סביב מקלט רדיו בסוף יום ארוך. בחוץ כבר חשוך. מבוגרים וילדים מקשיבים יחד, מנסים להבין מה יוחלט באולם האומות המאוחדות הרחוק. ברגע שנשמעת תוצאת ההצבעה, חלק מהמאזינים יוצאים לרחובות לחגוג; אחרים חוששים מהעתיד ומתנגדים להחלטה. ההצבעה מסמנת רגע היסטורי — אך הדרך קדימה עוד אינה ברורה.

זהו סיפור המחשה שנכתב כיום, ולא עדות אישית או ציטוט של אדם שחי בתקופה.
מילון המוזיאון📖 מילים שפותחות דלת להיסטוריה
מהו האו״ם?

לצעירים: ארגון שבו מדינות מדברות ומנסות לפתור בעיות יחד.

למתקדמים: ארגון האומות המאוחדות הוקם ב־1945. העצרת הכללית שלו קיבלה את החלטה 181 בשנת 1947.

מה פירוש ״מנדט״?

לצעירים: בתקופה ההיא בריטניה שלטה בארץ ישראל.

למתקדמים: המנדט הבריטי היה מסגרת שלטונית בינלאומית שנמשכה עד מאי 1948.

מה פירוש ״תוכנית חלוקה״?

לצעירים: הצעה לחלק שטח לשתי מדינות.

למתקדמים: תוכנית האו״ם המליצה על שתי מדינות ועל משטר בינלאומי מיוחד בירושלים.

מה ההבדל בין החלטה להקמת מדינה?

ההצבעה באו״ם התקיימה בנובמבר 1947. הכרזת הקמת מדינת ישראל התקיימה ב־14 במאי 1948 — כמעט חצי שנה לאחר מכן.

סיפור להמחשה · לא עדות היסטורית

הלילה שבו הרחוב התמלא קולות

דמיינו שאתם ילדים בשנת 1947. אין לכם טלפון חכם, אין מסך שמציג את החדשות בכל רגע. בבית ניצב מקלט רדיו, וכולם ממתינים. כל הצבעה שמוכרזת נשמעת כמו פעימת לב נוספת. כשהספירה מסתיימת, אנשים יוצאים לרחובות, חלקם שמחים, חלקם חוששים, ולא כולם מסכימים על העתיד.

שאלו את עצמכם: אילו רגשות שונים יכולים להופיע באותו לילה? מדוע שני אנשים עשויים לשמוע את אותה החלטה ולהרגיש אחרת?

סיפור המחשה — לא עדות היסטורית

החלון מואר, הרדיו דולק

לילה. ברחוב אנשים עוצרים ומקשיבים. בבית אחד ילד שואל: ״למה כולם כל כך שקטים?״. המבוגרים מנסים לשמוע כל מילה מן השידור. כשהמספרים מתבררים, יש מי ששמח, יש מי שחושש, ויש מי שאינו יודע מה יביא המחר.

זהו סיפור דמיוני שנכתב כדי לעזור לנו להרגיש את המתח של התקופה. כדי לדעת מה באמת קרה, עלינו לבדוק מקורות היסטוריים.

שאלות למחשבה: למה אנשים מקשיבים יחד לחדשות? האם כולם הרגישו אותו הדבר? איך נדע מה עובדה ומה דמיון?
אגף 03 / 07
ציר הזמן

מהחלטת החלוקה להכרזת העצמאות

1947

הדיון באו״ם

האו״ם דן בעתידה של ארץ ישראל המנדטורית, לאחר שבריטניה העבירה אליו את הסוגיה.

29 בנובמבר 1947

ההצבעה ההיסטורית

העצרת הכללית מאשרת את החלטה 181 (II): 33 בעד, 13 נגד, 10 נמנעו ומדינה אחת נעדרת.

סוף 1947 – 1948

העימותים מתרחבים

המאבק על עתיד הארץ הופך לעימות אלים ולמלחמה.

14 במאי 1948

הכרזת העצמאות

דוד בן־גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל בתל אביב.

אחרי מאי 1948

המלחמה ותוצאותיה

מלחמת 1948 הביאה לשינויים עמוקים באזור, לאבדות ולתנועות אוכלוסייה. עבור ישראלים ופלסטינים התקופה נזכרת בדרכים שונות. כדי להבין אותה נלמד להבחין בין אירועים מתועדים, זיכרונות ופרשנויות.

🌟 מסלול חוקרים צעירים · כיתות א׳–ד׳

לכל סיפור יש התחלה, אמצע והמשך. ההצבעה הייתה רגע חשוב מאוד, אבל היא לא הייתה סוף הסיפור.

🔎 מסלול חוקרים מתקדמים · כיתות ה׳–ח׳

הבחינו בין המלצת האו״ם בנובמבר 1947 לבין הכרזת העצמאות במאי 1948. אילו אירועים התרחשו בין שני המועדים?

תחנת התנסות 03🕰️ מכונת הזמן

איזה אירוע קרה קודם?

פתחו כל כרטיס וגלו את התשובה. שימו לב להבדל בין הצבעה באו״ם לבין הכרזת העצמאות.

ההצבעה באו״ם או הכרזת העצמאות?

קודם ההצבעה באו״ם: 29 בנובמבר 1947. אחר כך הכרזת העצמאות: 14 במאי 1948.

מה קרה מיד לאחר ההצבעה?

ההחלטה לא הביאה להסכמה. העימותים בארץ התגברו, ובהמשך התפתחה מלחמת העצמאות.

אגף 05 / 07
חקר פעיל

לגלות וללמוד

לא רק לקרוא — גם לחשוב, לבדוק ולענות.

🌟 מסלול חוקרים צעירים · כיתות א׳–ד׳

הפכו לבלשים של ההיסטוריה! חפשו מספרים, נסו תשובות וספרו מה גיליתם.

🔎 מסלול חוקרים מתקדמים · כיתות ה׳–ח׳

הסבירו מדוע רוב של 33 קולות לא הבטיח שתוכנית החלוקה תיושם. נמקו באמצעות אירועי התקופה.

חידון 1: כמה מדינות הצביעו בעד תוכנית החלוקה?

✕ לא בדיוק. נסו תשובה אחרת.
✓ תשובה נכונה! 33 מדינות הצביעו בעד תוכנית החלוקה.
✕ לא בדיוק. נסו תשובה אחרת.

בחרו תשובה. הצבע וההסבר מופיעים מתחת לבחירה שסימנתם.

חידון 2: האם מדינת ישראל הוקמה בכ״ט בנובמבר 1947?

✕ לא בדיוק. נסו תשובה אחרת.
✓ תשובה נכונה! הכרזת העצמאות התקיימה ב־14 במאי 1948.

בחרו תשובה. הצבע וההסבר מופיעים מתחת לבחירה שסימנתם.

משימת חקר: עיינו במפת החלוקה למעלה. אילו מדינות הוצע להקים? מה הוצע לגבי ירושלים? ומדוע אין לראות במפה זו את גבולות ישראל כיום?

לצפייה במפות בגלריה ←

מסלול פעילות חדש

דרכון החוקר: שלוש משימות במוזיאון

אפשר לבצע את המשימות בזוגות, בכיתה או בבית. סמנו משימה שהשלמתם וראו את ההתקדמות שלכם.

🌱

משימה לכיתות א׳–ג׳

ציירו רדיו ישן. סביבו ציירו שלושה פרצופים שמבטאים רגשות שונים. ספרו: מדוע אנשים הרגישו אחרת?

🧭

משימה לכיתות ד׳–ו׳

בחרו אירוע אחד מציר הזמן. כתבו לו כותרת, משפט מידע ושאלה שהייתם רוצים לשאול עד ראייה.

🗂️

משימה לכיתות ז׳–ח׳

השוו בין המפה המקורית, נוסח ההחלטה והסיפור המשוחזר. מה כל מקור יכול ללמד, ומה אי אפשר לדעת ממנו?

אגף 06 / 07
קולות וסיפורים

כאן רדיו ירושלים — שחזור לימודי

כך אפשר לדמיין הודעת חדשות על ההצבעה. זהו טקסט שחזור שנכתב עבור המוזיאון — לא הקלטה מקורית ולא ציטוט היסטורי.

🌟 מסלול חוקרים צעירים · כיתות א׳–ד׳

נסו לדמיין שאתם שומעים חדשות ברדיו ישן. איך הייתם מרגישים כשאתם מחכים לתוצאה?

🔎 מסלול חוקרים מתקדמים · כיתות ה׳–ח׳

זהו את ההבדל בין מקור היסטורי מקורי לבין שחזור שנכתב כיום. אילו פרטים חייבים לבדוק לפני שמשתמשים בשחזור כעדות?

״מאזינים יקרים, הערב, 29 בנובמבר 1947, התקבלה בעצרת הכללית של האומות המאוחדות החלטה על תוכנית לחלוקת ארץ ישראל. 33 מדינות הצביעו בעד, 13 נגד ו־10 נמנעו. עבור רבים ביישוב היהודי זהו רגע של תקווה גדולה; אחרים מתנגדים לתוכנית. העתיד עדיין אינו ידוע.״
📻 תחנת האזנה — שידור משוחזר

לחצו על השמעה כדי לשמוע את טקסט השחזור בקריינות ממוחשבת בעברית, אם קיימת במכשיר. זו אינה הקלטה מקורית משנת 1947.

הקריינות פועלת באמצעות מנוע הדיבור של הדפדפן.

מה ההבדל בין מקור לשחזור?

מקור ראשוני נוצר בזמן האירוע או בידי מי שחווה אותו. שחזור לימודי נכתב לאחר מכן כדי להמחיש את התקופה. השחזור יכול לעזור לדמיין — אבל אינו מוכיח מה נאמר באמת ברדיו.

תחנת התנסות מיוחדת
מוזיאון פעיל

שלושה חדרים, שלוש דרכים לחקור

בחרו את רמת האתגר שמתאימה לכם. אפשר להתחיל בסיפור פשוט ולהמשיך לשאלה של היסטוריונים.

👂

חדר הסיפורים

דמיינו שאתם ילדים בשנת 1947. משפחה מתכנסת סביב מקלט הרדיו ומחכה לחדשות.

לכיתות א׳–ד׳: מה מרגישים?

מה הייתם שואלים את המבוגרים? ציירו פנים שמחות, מודאגות או סקרניות, והסבירו למה בחרתם בהן.

לכיתות ה׳–ח׳: מי מספר את הסיפור?

איך הסיפור היה משתנה אילו סופר מנקודת מבט של משפחה ערבית? מדוע חשוב ללמוד על חוויות שונות של אותו אירוע?

🗺️

חדר המפות

מפה היא הצעה, לא תמיד המציאות. התבוננו בתרשים ובמפת המקור.

לכיתות א׳–ד׳: מוצאים שלושה חלקים

מה היו שני סוגי המדינות שהוצעו? מה היה מיוחד בירושלים? ספרו במילים שלכם.

לכיתות ה׳–ח׳: משווים בין מפות

השוו את תוכנית 1947 למפת ישראל כיום. אילו הבדלים אתם רואים? מדוע אסור להציג את התוכנית כאילו הייתה גבול מוסכם שנקבע בפועל?

📰

חדר העיתונאים

עובדה, כותרת ודעה — האם אתם יודעים להבדיל ביניהן?

לכיתות א׳–ד׳: כותרת אחת

המציאו כותרת בת חמש מילים שמספרת מה קרה ב־29 בנובמבר 1947.

לכיתות ה׳–ח׳: שתי נקודות מבט

כתבו שתי כותרות לאותו אירוע, המבטאות עמדות שונות, בלי לשנות את העובדות על תוצאות ההצבעה.

תחנת חקר חדשה
מעבדת ההיסטוריון

עובדה, דעה או שחזור?

במוזיאון טוב לא רק רואים תמונות — שואלים מי יצר אותן, מתי, ומה אפשר ללמוד מהן. בחרו כרטיס וגלו את התשובה.

01 ״33 מדינות הצביעו בעד״ — עובדה או דעה?

עובדה. זו תוצאה שניתן לאמת בפרוטוקול ההצבעה של העצרת הכללית.

לגדולים: מהו מקור ראשוני, ואיך מאמתים מספר היסטורי?

02 ״זה היה הלילה המרגש ביותר״ — עובדה או דעה?

דעה או חוויה אישית. אנשים שונים חוו את ההצבעה בדרכים שונות.

לגדולים: האם ניתן להשתמש ביומן אישי כמקור היסטורי? כן — אך חשוב להבין את נקודת המבט של הכותב.

03 סיפור המשפחה ליד הרדיו — עדות מקורית?

לא. זהו סיפור המחשה שיצרנו כדי לדמיין את התקופה. הוא אינו תיעוד של משפחה מסוימת.

לגדולים: מדוע חובה לסמן שחזור ולא להציגו כעדות?

04 האם מפת 1947 מציגה את גבולות ישראל כיום?

לא. זו הייתה הצעה לחלוקה, ולא מפה של הגבולות שנוצרו בהמשך.

לגדולים: חפשו את המושג ״משטר בינלאומי מיוחד״ והסבירו מדוע ירושלים סומנה בנפרד.

אתגר קבוצתי: צרו שלט למוצג במוזיאון שלכם: כותרת, עובדה מאומתת, שאלה פתוחה וציון המקור. כך הופכים מידע לתערוכה אחראית.
אגף 07 / 07
המוזיאון שלנו

גלריית יצירות התלמידים

כאן יצטרפו בהדרגה עבודות של תלמידות ותלמידי בית הספר. המוזיאון ימשיך לגדול, גם לאחר פרסום התערוכה הראשונה.

🌟 מסלול חוקרים צעירים · כיתות א׳–ד׳

גם אתם יכולים להיות אוצרים! ציירו, כתבו כותרת לעיתון או הכינו מפה עם הסברים.

🔎 מסלול חוקרים מתקדמים · כיתות ה׳–ח׳

בחרו מקור ראשוני, הסבירו מה הוא מלמד ומה אינו מלמד, והציגו תוצר הכולל קרדיט למקור.

גלריית תלמידים

יצירות ואיורים

ציורים, כרזות ויצירות של התלמידים יתווספו לאחר סיום העבודות.

התערוכה מתעדכנת בהמשך השנה
גלריית תלמידים

עיתון 1947

עיתונים וכתבות שיכינו התלמידים על אירועי התקופה.

התערוכה מתעדכנת בהמשך השנה
גלריית תלמידים

מפות וחקר

מפות ותוצרים של תהליכי חקר בכיתות.

התערוכה מתעדכנת בהמשך השנה
גלריית תלמידים

סרטונים וקולות

סרטונים, הקלטות ושחזורים שיכינו התלמידים לאחר אישור לפרסום.

התערוכה מתעדכנת בהמשך השנה
👩‍🏫 פינת המורות · הוספת תוצרים לגלריה
חשוב לדעת לפני שמתחילים: הטופס הזה יוצר תצוגה מקדימה וקובץ אתר מעודכן. הוא אינו שולח תמונות אוטומטית לאתר הציבורי. כאשר נקים את מערכת ההגשה החינמית למורות, נחליף את התהליך הידני.

שלושה צעדים להעלאת עבודה

חשוב: בגרסת ההדגמה אין שרת ואין הרשאות משתמש. התוצרים שתוסיפי יופיעו בתצוגה המקדימה במכשיר שלך בלבד. כדי לפרסם לכולם יש להוריד את קובץ האתר המעודכן ולהעלות אותו לאחסון האתר. אל תעלי מידע אישי או תמונות מזוהות של תלמידים ללא אישור מתאים.

1בחרי כיתה וסוג יצירה
2צרפי תמונה והסבר
3בדקי וייצאי אתר מעודכן
1בוחרים כיתה וממלאים פרטים
2בוחרים תמונה ומאשרים הרשאה
3רואים תצוגה מקדימה
4מנהלת האתר מייצאת ומפרסמת
1בוחרות כיתה וקובץ
2בודקות תצוגה מקדימה
3מייצאות קובץ אתר
4מעדכנות את האתר הציבורי

🔒 טיפ חשוב: מומלץ לצלם את התוצר בלבד, ללא פני ילדים, שמות מלאים או פרטים אישיים.

מה יקרה כשנעלה את המוזיאון לאינטרנט?

  1. המורה תשלח עבודה דרך קישור ייעודי.
  2. מנהלת המוזיאון תבדוק שהעבודה מתאימה ושיש אישור פרסום.
  3. רק אחרי אישור העבודה תופיע בגלריה הציבורית.

מצב המערכת כרגע: הדגמה מקומית להכנת גלריה בלבד. אין כאן חשבונות מורות, שליחה לשרת או אישור פרסום מקוון. נבנה אותם בשלב החיבור לאינטרנט.

לפני שמוסיפים עבודה — בדיקה של 20 שניות

  1. בחרי צילום ברור של היצירה, בלי פרטים מזהים שלא אושרו.
  2. כתבי כותרת קצרה והסבר שיספרו למבקרים מה למדו התלמידים.
  3. ודאי שיש לבית הספר הרשאה מתאימה לפרסום התוצר.
  4. לחצי על ״הוספה לתצוגה מקדימה״. העבודה תופיע בגלריה רק בקובץ המקומי.

חשוב: זה עדיין אינו טופס הגשה מקוון. עד חיבור מערכת ההעלאה, אין לשלוח קובצי תלמידים דרך הטופס הזה ולצפות שיגיעו למנהלת המוזיאון.

חשוב לפני הגשת עבודה: אין להעלות תמונות פנים, שמות מלאים או מידע מזהה של תלמידים ללא אישור מתאים בהתאם להנחיות בית הספר. קובץ שנוסף כאן נשאר בתצוגה המקומית בלבד, עד שהאתר המעודכן יפורסם בנפרד.

העבודות נשמרות כרגע רק בתצוגה המקומית. כדי לשתף אותן יש לייצא קובץ ולהעלות אותו לאתר. אל תסגרי את החלון לפני ייצוא, אחרת עבודות חדשות עלולות ללכת לאיבוד.

מה קורה אחרי הלחיצה?
  1. בוחרים כיתה, תמונה וכותרת.
  2. לוחצים על ״הוספה לתצוגה מקדימה״ — העבודה מופיעה רק בקובץ הפתוח אצלך.
  3. מורידים קובץ מעודכן דרך ״ייצוא״ ושומרים אותו.
  4. כשהאתר יפורסם, מנהלת המוזיאון תעלה את הקובץ המעודכן לאחסון. אין כאן העלאה אוטומטית לאתר ציבורי.

חשוב: התמונה נשארת בדפדפן עד שמייצאים קובץ. אין כאן התחברות למערכת ציבורית ואין העלאה אוטומטית לאינטרנט. אין לצרף שמות מלאים או פנים של תלמידים ללא אישור מתאים.

חשוב: זהו כלי להכנת גלריה וייצוא קובץ, לא מערכת העלאה לאינטרנט. הקבצים נשארים במכשיר עד להורדת אתר מעודכן והעלאתו לשירות האחסון. אין להזין שמות מלאים של ילדים או פרטים מזהים.

לאחר הורדת הקובץ: מי שמנהלת את האתר מחליפה באחסון את קובץ האתר הקודם בקובץ החדש, תוך שמירה על אותה כתובת. כך ה־QR נשאר קבוע. כאשר נבחר שירות אחסון עם מערכת ניהול, נוכל להחליף את התהליך הזה בהעלאה ישירה ומאובטחת.

↑ לראש המוזיאוןתמונה בתערוכה; פרטי המקור מופיעים לצד התמונה